בחירת פלטת הצבעים
זו היתה נקודת ההתחלה –
בחרתי להשתמש בפוקסיה, כחול רויאל וירוק זית, עם דגשים בשחור.
הרעיון היה ליצור עיצוב ציבעוני ושמח אבל ליצור אותו בצורה מאוזנת ונעימה, ובעיקר גם אלגנטית!
עצם הבחירה בצבעים האלה לא אומרת שהבית צריך להיראות כמו גן ילדים או משחקיה לפעוטות.
את הצבעים האלה הייתי צריכה להלביש על תוכנית כלשהי, ולכן עשיתי חיפוש קצר בגוגל ומצאתי תוכנית שמצאה חן בעיני ועליה עשיתי כמה שינויים – הוספתי חדר משפחה (בהמשך אני מסבירה למה הי לי חשוב להוסיף אותו), הזזתי שירותי אורחים והוספתי כמה חלונות, כל זה כדי לשפר את התכנון.
זה באמת יתרון כשלא מדובר בפרויקט אמיתי, אפשר לעשות מה שרוצים :)
הגדרת הסגנון
הרבה פעמים הצבעים והחומרים שבוחרים הם אלו שמכתיבים את הסגנון.
אם בחרתי פלטת צבעים על טהרת האפור אני אקבל עיצוב אורבני, צבעים וחומרים טיבעיים יביאו אותי לעיצוב סקנדינבי וכן על זה הדרך.
כשהצבעים הם ציבעוניים כל כך, בד"כ מדובר בעיצוב בוהמייני שמאופיין בציבעוניות עזה וחיה, בדים נשפכים והמון טקסטורות מיוחדות.
במקרה הזה אמנם בחרתי בעיצוב הבוהמייני אבל עידנתי אותו קצת בשילוב של הסגנון המודרני שמאופיין בקווים ישרים ומסודרים.
זה מה שיאפשר לי ליצור עיצוב שהוא מצד אחד ציבעוני ושמח ומצד שני גם אלגנטי ובוגר.
עוגני עיצוב
כל עיצוב מתחיל מעוגנים שלפעמים קיימים ולפעמים מחליטים עליהם מראש.
זה יכול להיות מטבח שכבר בחרתם, ריצוף שאתם לא רוצים להחליף או ספה שמגיעה איתכם מהבית הקודם.
במקרה הזה החלטתי שהספה שלי תהיה בפוקסיה והמטבח בירוק זית.
למה?
ככה התחשק לי.
מאתגר אמרנו כבר?
תוספת חומרים לעיצוב ציבעוני
אמנם צבעים זה נחמד אבל בסופו של דבר צריך גם חומרים שנוכל לעצב איתם את הבית שלנו.
את השחור העדפתי להכניס במתכת שחורה – היא באה לידי ביטוי בתאורה, ידיות של המטבח והמחיצה שמסתירה את הגישה לשירותים מהחלל המרכזי.
בחרתי להוסיף גם חומרים טיבעיים נוספים – בדים רכים ופשתן לוילונות וזכוכית בתאורה כדי לרכך מעט את העיצוב.
וכמובן גם עץ, איך אפשר בלי?
פה צריך לבחור נכון.
אם הייתי בוחרת עץ אלון הייתי מוצאת את עצמי בבעיה – הגוון המעט צהבהב של האלון היה משחק לי בעיצוב הזה כעוד צבע שהייתי צריכה לאזן ולכן העדפתי להוסיף עץ אגוז כהה.
האגוז בעיצוב שולב בנישה פתוחה במטבח, בדלת הכניסה ובקונסולה עם המראה ממש מול הדלת.
הכניסה לבית
מול דלת הכניסה עומדת לה קוסולה מעץ אלון עם מראה מעוטרת בברזל שחור.
למה לא ירוק זית?
ניסיתי את האופציה הזו אבל היא לא מוצלחת מהסיבה הפושטה שהמטבח באותו צבע ואז הקונסולה הולכת לי לאיבוד. מאותה סיבה גם שחור לא היה עובד פה כי שולחן האוכל מצד אחד והמשרביה מהצד השני גם כן שחורות.
קוראים לזה עבודה בשכבות:
אני תמיד רוצה לראות מה בא על מה – צבעוני על רגוע, בהיר על כהה, מקושקש על חלק.
אפשר לראות פה את האמנות על הקיר – לגמרי מקושקשת וציבעונית על קיר חלק שמסביבו הריהוט והאלמנטים הם רגועים, גם בצבע וגם בטקסטורה.
תזכרו את זה, נראה דוגמאות נוספות בהמשך.
העיצוב של הסלון
הסלון פה די גדול ורציתי להוסיף מקומות ישיבה.
הבחירה בספה אחת ארוכה אפשרה לי להוסיף 2 כורסאות בצד אחד ואפילו פוף קטן בצד השני, אבל רק פוף אחד כדי לא לחסום את הכניסה לסלון.
אמנם לא סימטרי אבל זרימה בחלל ו נוחות שימוש זה א' ב' של עיצוב הבית.
ולגבי הצבעים? לא יכולתי להכניס פה שוב ירוק זית כי המטבח מספיק דומיננטי לי ולכן התבקש שאבחר בכחול. הוא אכן משתלב מעולה וגם עצם הבחירה בכחול כהה קצת מרגיעה לי את הספה הסופר ציבעונית.
דבר חשוב נוסף – אין כאן קיר כוח!
הקירות לבנים והם נותנים לי במה לצבעים שבחרתי.
השטיח משלב את הצבעים של הבית ושולחן הסלון עשוי זכוכית כדי לאוורר את עיצוב. שימו לב שזה ממש לא מתאים לכל בית מבחינה בטיחותית.
המזנון פה לא קונבציונאלי – עומד על רגליים וקצת גבוה מהרגיל, ולכן הטלוויזיה עומדת עליו ולא תלויה על הקיר.
שימו לב פה לוילונות – 2 שכבות של קרפ בהיר ותוספת של פשתן בצדדים, מה שנותן לי מראה יותר עשיר ואלגנטי ומתאים לסגנון הבוהמייני.
וכמובן קצת צימחיה כדי להחיות את העיצוב.
רואים פה גם את דלת הכניסה המיוחדת עשויה עץ אגוז עם חריטות ופיתוחים שממש נותנת טאצ' מהמם לכניסה לבית.
פינת האוכל
את פינת האוכל בחרתי בקפידה רבה.
היה חשוב לי שהיא תהיה עגולה כדי לא להפריע במרחב העבודה של המטבח, אבל גם שתהיה מיוחדת ולא בנאלית. תראו איך היא יפה!
לגבי הכיסאות, פה כבר יצאתי מדעתי והחלטתי לשלב טקסטורות בגדול!
2 כיסאות כחולים, 2 כיסאות פוקסיה ו-2 כיסאות ציבעוניים.
למה לא 2 כיסאות ירוקים?
כי המטבח שלי ירוק. עבודה בשכבות, זוכרים?
כאן באה גם התאורה המיוחדת יותר שמשולבת זכוכית ציבעונית, בנוסף לתאורה הפונקציונאלית של המטבח.
ומה עם שירותי האורחים?
גם אותם בהחלט לא הזנחתי!
כשאנחנו מדברים על החלל של הבית חשוב שנדבר בשפה אחת אחידה לאורך כל העיצוב.
זה לא חובה בחללים הפרטיים של הבית כמו חדרי השינה, אבל כן חשוב בחללים הציבוריים של הבית, ולכן גם פה שילבתי אריחים ציבעוניים בחצי קיר כדי שלא יהיה עמוס מידי ויזואלית.
את ארון הכיור בחרתי דווקא בצבע רגוע של ירוק זית עם שילוב של כיור מזכוכית כחולה. האמת? לדעתי פחות מוצלח אבל לא מצאתי בתוכנה של ההדמיות כיור יותר מתאים.
עוד משהו חשוב – המראה, הברז והמתלה למגבות גם הם בשחור שיתאים לעיצוב ויש שם גם תאורה תלויה בצד השני של הנראה שלא רואים מהזווית הזו.
מה שמוביל אותי לטיפ הבא – חשוב מאוד לשמור על אותם גוונים בעיצוב!
אם בחרתי להשתמש בירוק זית, אני לא אכניס לעיצוב שלי גם פיסטוק או ירוק יער, ואם הספה היא פוקסיה אני לא אכניס גם ורוד פודרה.
אני יכולה לשחק על אותו צבע ולהבהיר או להכהות את הירוק שבחרתי אבל לא לשנות לגמרי את הגוון. זה קריטי להרמוניה!
ועכשיו הגיע הזמן לדבר על פינת המשפחה
אז למה היה לי חשוב להוסיף פינת משפחה?
רציתי להראות פה איך אני משלבת את אותם צבעים אבל בעיצוב יותר רגוע, ועדיין שומרת על הרמוניה.
העץ הוא עץ אגוז שבחרתי לבית, הספה הפעם בכחול הרגוע עם כריות ציבעוניות ושידת האחסון מול הספה בירוק זית יחסית סולידי.
גם פה התאורה משולבת עם זכוכית בשילוב של ספוטים להאיר את המסדרון לחדרי השינה.
אפשר לראות פה את שטיח מקרוב יותר בגוונים שהם קצת יותר ורודים, ובעיצוב שמתאים יותר לעיצוב הבוהמייני.
ארון המעילים בפוקסיה קופץ לעין, בהחלט צבע משמח, אבל הוא מאחורי הקיר עליו נפתחת הדלת כך שהוא לא מוסיף לסלון עוד הקפצה שהוא לא צריך.
טקסטורות, גבירותי, טקסטורות
זו הדרך להעשיר עיצוב –
כל מה שצריך הוא לבחור את הבדים הנכונים בטקסטורות עשירות אבל לא מקושקשות מידי.
הספה בבד אלגנטי בטקטורה צפופה. גם הכרית הירוקה, שהיא לכאורה חלקה, גם לה יש טקסטורה עדינה כמו לפשתן.
יש פה מינימום של בדים חלקים.
בהדמיה אני אמנם יכולה לעשות מה שאני רוצה כי אין פה מי שילכלך, אבל זה לא כ"כ פרקטי לבית עם ילדים קטנים.
לספות חשוב לשלב בדים רחיצים שאפשר לנקות עם מגבון, ואלו בדים שיהיו בד"כ חלקים.
למרות זאת, אם נבחר בחוכמה את הכריות ונשלב בדים מעניינים בכורסאות נוכל לשדרג את העיצוב שלנו לרמה אחרת לגמרי
האם אני אוהבת את העיצוב הציבעוני?
יש סיבה שקראתי לעיצוב הזה ציבעוני בהגזמה. לי הוא בהחלט מרגיש מוגזם.
האם יש אנשים שהעיצוב הזה יכול להתאים להם? בהחלט כן, אלו אנשים שלא פוחדים מצבע, שרוצים להרגיש שהבית משלים את האישיות המגניבה שלהם ויוצרים חוויה מכל דקה שלהם בבית.
אני אמנם לא מתחברת לעיצוב הזה באופן אישי אבל זהו בהחלט עיצוב מוצלח אם מדברים על זה במונחים סובייקטיבים.
יש פה עבודה טובה בשכבות, טקסטורות עדינות ואלגנטיות ובמילים אחרות – הרמוניה נהדרת.
אני מסכמת לכם בהמשך את העקרונות שלמדנו פה – עקרונות שחשובים בכל עיצוב, ציבעוני או רגוע.
בפוסט הבא אני אראה לכם את אותו עיצוב אבל בגוונים אחרים, רגועים יותר, שאני מאמינה שרוב האנשים יתחברו אליו הרבה יותר.
לסיכום העקרונות שלמדנו מהעיצוב הציבעוני:
זהו סדר העבודה בכל פרויקט שאני מעצבת. זה אמנם נראה עמוס וקשה אבל תעקבו שלב שלב ובטוחה שתצליחו.
- הכל מתחיל מתכנון נכון! לא משנה כמה יפה העיצוב, אם אני חוסמת מעברים או קונה ריהוט בגודל לא מתאים אני פוגעת בזרימה והשימוש היומיומי של הבית שלי.
- על התכנון שלי אני מלבישה את החומרים והצבעים שאני בוחרת – מהם הגוונים שמתאימים לי? החומרים שגורמים לי להרגיש בבית?
- מהם עוגני העיצוב שלכם? אנחנו משתמשים בהם ומעצבים סביבם את הבית
- חשוב לבחור חומרים בחוכמה כדי להשלים את העיצוב ולא להכביד עליו כעוד צבע שצריך לאזן העיצוב שלנו. חומרים טיבעיים תמיד כדאי לשלב כדי להרגיע ולאזן אותנו
- לשמור על אותם גוונים בעיצוב זה קריטי כדי ליצור הרמוניה בחללים השונים של הבית
- עבודה בשכבות – צבעוני על רגוע, בהיר על כהה, מקושקש על חלק
- שילוב טקסטורות שונות בגדלים שונים מוסיף עושר ואלגנטיות לכל עיצוב, דרך קלה לשדרג את הבית שלכם
- כשהעיצוב ציבעוני אין צורך בקיר כוח נוסף, קירות לבנים נותנים את הבמה לעיצוב
אני מאוד אשמח לשמוע בתגובות לפוסט מה אתם חושבים על ההדמיה הזו ואם נעזרתם בעקרונות האלה לעצב את הבית שלכם ❤
בהצלחה רבה!
